ונשמתי מתחה כנפיה, פרשה אותן למרחב,ריחפה דרך ארצות השקט כאילו היא עפה הבייתה/עפ"י יוסף פון אייכנדורף (תרגום חנה זמורה)
“... לילות בלי שינה וכאבים הפכו לחלק מחיי. אצבעותיי החלו אט אט להתקצר ולהעלם בסבל ובייסורים.בתוך
כל הכאוס הזה הבנתי שציפיותיי והרצון שלי להבריא אינם נמצאים בשום סל
תרופות שבעולם, שכן לא נמצאה תרופה למחלה נדירה זו. בכל זאת לא ויתרתי. פניתי
לרפואה האחרת, רפואה משלימה. עברתי טיפולים שונים ומשונים עד שהגעתי לשיטת
פאולה התעמלות השרירים הטבעתיים. זו הייתה בשבילי ראשיתה של דרך חדשה.......משא חיי הפך למסע חיי. תוצאות התרגול בשיטת פאולה ניכרו פיזית ואף היו ראשיתה של עוררות וכניסה לעולם הפנימי.......אני
מלווה את האדם הסובל ממצוקה רגשית או מחלה או כאב בדרך לגלוי האמת הפנימית
שלו והחזרת האמון של האדם בעצמו ובגופו. החיבור לקול האמת הפנימי, לכוח
והעוצמה הפנימית הם כוח הריפוי. לסיכום, אני יכולה לומר היום שאצבעות ידיי אינן שלמות אך אני אדם שלם החי בשלום עם עצמי.
החולי הפך למרפא! "(מתוך"על עצמי" באתר של סילבי)
סילבי
שלנו לא רק שהייתה מורה מעולה לשיטת פאולה – באישיותה היא גילמה את כל
היופי שבשיטה – כמו ההתמקדות ב"יש", מציאת נקודות כוח והיאחזות בהן כדי
לחזק את כל כולה. האופטימיות האמיתית אל מול הכאב והסבל.
העובדה שהייתה
בין הצעירות בקבוצת הלמידה שלנו לא הפריעה גם לבוגרות שבינינו להתייחס אל
סילבי במידה לא מבוטלת של הערכה וכמקור ללמידה. פנינו אליה לעזרה, לעצה
והיא תמיד שמחה לעזור בחום בנדיבות לב.
כוחך, חום ליבך וצחוקך המצלצל ילוו אותנו תמיד.