עדויות: מכתבי מטופלים
מאי 2009 הריון ולידה בשיטת פאולה (נכתב לראומה הרפז) ראומה, אני כותבת לך כדי להגיד תודה.
תודה על חוויית לידה נפלאה, מעצימה ומרגשת. אני מרגישה שחלק גדול מהחוויה שייך לך.
ההתוודעות לשיטה הועילה לא רק במהלך הלידה, בעזרתך היה לי קל יותר לעבור את ההיריון ולהסתגל לשינויים הדרמטיים המתחוללים בגוף.
הלידה נערכה באופן טבעי בצימר הלידה של אילנה שמש. במהלך הלידה השתמשתי בתרגילים שלימדת אותי: תנועות אגן מעגליות, השמעת קולות נמוכים, כיווץ העיניים וביצוע תנועות עם הפה. הרגשתי שהתרגילים היו מדוייקים ונכונים בתרומתם המיידית להרפיה ולעזרה בהתמודדות עם הכאב במהלך הצירים. את סופה של הלידה עשיתי בגקוזי, לתוכו הגיח לבסוף בני המתוק.
ההשתקמות מהלידה היתה קלה ומהירה יחסית.
אני מאמינה ששיטת פאולה והעבודה איתך – ראומה – תרמו לי משמעותית גם בהריון, גם בלידה, וגם בהשתקמות ממנה.
תודה רבה. אין כמוך! אורית
אפריל 2009 צלקות וכוויות (נכתב ליותם ורדי) עוד בזמן לימודי בקורס, פאולה הזמינה אותי לראות צלקת על כתפה של מטופלת שלה. נדהמתי לראות את עור הצלקת נע כמו קרום על חלב חם. זו לא היתה צלקת טרייה וצבעה היה כצבע העור, אבל כאמור היתה תנועה מוזרה של שכבת העור החיצונית....
גם לי יצא לטפל בצלקות. המקרה המעניין ביותר היה של גבר שנפגע מבקבוק תבערה בעת שירותו במילואים. כל פלג גופו העליון נפגע קשות, בעיקר פניו.
אלי הוא הגיע לאחר תקופת ארוכה של טיפולים ושיקום.
פניו היו מלאים בצלקות וצבע עור לא אחיד, יכולת התנועה בשפתיו היתה מוגבלת.
התרגול בשיטה עשה לו טוב, עור פניו היה הופך אדום (מזרימת דם מוגברת) והוא דיווח על שינוי גדול בתחושת המגע. מאוד התרגשתי כשסיפר לי שערב קודם כשטייל עם בנו הפעוט הם אכלו סנדוויץ''....לנו זה נראה בנאלי, מה זה לאכול סנדוויץ', אבל בשבילו זה אמר שהוא יכול עכשיו לפתוח פה רחב- מה שקודם לא יכול היה....
אחרי שנים פניתי ובקשתי ממנו לתאר את התהליך שעבר כדי שאוכל לפרסמו,להלן מכתבו כפי ששלח אלי:
בקיץ 1988 נכוויתי בעת שירות מילואים ברוב חלקי גופי העליון, מהטבור עד הקודקוד.
אושפזתי לתקופה ארוכה בבית חולים. עברתי למעלה מעשרה ניתוחים של השתלת עור. סימני הפציעה ניכרים בצלקות רבות ומתיחת עור הגוף, אשר גרמו ועדיין באופן חלקי גורמות להגבלות בפרקי הגפיים, האצבעות, הכתפיים ובצווארי. נפגעה חמורות יכולת המימיקה של פני ונפגמה היכולת לפתוח במלואו את פי בזמן אכילה ודיבור. הצלקות גרמו וגורמות עדיין לגרודים רבים ומציקים, באזור הפגיעה. עיוות הפנים ושינוי צבע עורי מהווים פגם אסטטי.
נפגמה הסימטריה שבגופי ובעיקר בפני.
למרות הנאמר לעיל, מצבי הגופני והנפשי (אם יכול הנחתום להעיד על עיסתו) מצוינים.
התגברתי על פציעתי כמעט לחלוטין. אני מנהל אורח חיים שגרתי ונורמאלי לחלוטין. אני נשוי ואב לשלושה ילדים, עובד ומרוויח למחייתי.
שנתיים לאחר פציעתי התוודעתי ליותם ורדי במקרה בעת שהציג והדגים את שיטת פאולה (שפ)בבית שכנים.
מלכתחילה היה ברור ומובן לי שאין מדובר בעושה נפלאות ואף לא בכת מסתורית. תפסה אותי הישירות שבהצגת הדברים, חוסר הנכונות להתחייב א- פריורית להשגת תוצאות וההודאה בכך שדברים רבים אינם ברורים עדיין ואינם מוכרים. כמי שעוסק במחקר הנדסי –אקדמי פתחתי חשדנות רבה ליודעי כל בעלי תשובה לכל.
התחלתי להיפגש עם יותם במשך קרוב לשנה ברציפות ופעמיים לתקופות קצרות יותר לאחר מכן. בתחילה בתדירות של פעמיים בשבוע ולאחר מכן פעם בשבוע עד פעם בשבועיים.
בתקופת הטיפול הראשונה (שלא באה במקום טיפול רפואי שיגרתי וקונוונציונלי, ואולי אין לקרוא לה טיפול, אלא "תקופת המפגש") שרוי הייתי (זאת אני יודע בדיעבד) בלחץ נפשי ופיזי לא קטנים. הטוב שבמפגשים (להבדיל מהטיפול הרפואי והפרא רפואי הקודם) בתקופה זאת היה, שלא הייתי צריך להוכיח דבר למישהו ולא נמדדה התקדמותי בזוית פתיחה של המרפק או במהירות חיתוך הבשר בארוחת הצהריים. שוב, הישירות והנינוחות של יותם ושל המפגש השרו רוגע חיובי מאוד. בעזרתו המשכתי וסיגלתי לעצמי מקטעים מתוך הטכניקה.
יותם הדגיש חזור והדגש ששפ היא טכניקה, בעוד אני המשכתי לחפש משהו עמוק נפשית.
עם הזמן, משהפכו חלק מהתרגילים לשגרה בסדר יומי הבנתי שהם עצמם מביאים אותי לכל מקום או מצב נפשי נחוץ כדי להירגע, להתעמק, לשאוב מרץ,להתרכז או להתכוון לאיזו שהיא פעולה ריצוייה או הכרחית.
בהקשר זה יש להבין, שעניינים שגרתיים לחלוטין היו לפעמים מעמסה פיסית או נפשית כבדה, הדורשת הכנה מוקדמת.
בשלב מאוחר מצאתי את המינון הנכון (לי!) ואת שילוב התרגילים (שרשורם) המתאים (לי!). סיגלתי לי תרגילים לנסיעה, בקימה, לעבודה מול מחשב, למקלחת, לתור בסופר מרקט או בבנק. לפני הרצאה, לפני השינה, או בעת עייפות יומית של שעות הצהריים. העניין פשוט מאוד ואינו דורש אפילו הקצאת מקום מיוחד או שינוי הלבוש.
עזבתי את יותם ועברתי למוד של עבודה עצמית. הגשתי שפתחתי לי את השיטה האישית שלי. מצאתי בה רבדים עליהם לא יכולתי לשוחח או להתייעץ עם יותם, וגם לא היה לי צורך בזאת. הבנתי, שזאת הבחירה המועדפת של השיטה עצמה, שהיא מעין חבר מלוה ובעלת מעין אישיות עצמאית. למשל: חלק מהתרגילים קרובים לתחום הארוטי. פרשנותם ואופן קיומם הם עניינים אישיים מאוד.
כיום גם באופן שאינו מודע לחלוטין, התרגילים מלווים אותי מאליהם בעת התקלות הגוף והנפש במצבים מוכרים של לחץ, עייפות, שמחה, אי נעימות גופנית וכולי.
אני מדגיש כאו שוב את העניין, שאין צורך בשום הכנה לביצוע התרגילים, שרשרות התרגילים הן מהנות מאוד לביצוע.
התוצאות הן רבות והן אינן מידיות. חלקן בא והולך ותלוי בהתמדה. להלן:
חלק מהצלקות שינו את צבען מאדום מאוד בולט לצבע טבעי יותר. בזמנים בהם איני מתרגל הן חוזרות לצבען האדום. פתיחת הפה השתפרה מאוד. הסימטריה בגוף טובה. עבודת האצבעות טובה יותר. "שגרת" היום יום של הגוף טובה יותר. השליטה בגוף משופרת. קיים קשר טוב בין אזורים שונים ולכאורה לא קשורים בגוף.
חסרונה של השיטה הוא בכך שלמרות שאינה מסובכת היא אינה פופולארית.
כדי לאמץ אותה היטב יש צורך בהרבה מחשבה והבנה של הסיבה האמיתית בגללה עוסקים בשפ. אחרת לדעתי, הכישלון מובטח, וצורתו היא אז כזאת: התרגול הופך נטל מטריד ואינו מובן, שאינו מוביל לשום מקום.
כאתגר אני חושב שכדאי לנסות ולתרגל זוגות של אנשים זרים זה לזה, שלא פגשו אחד את השני קודם לכן. הפריה הדדית בין זוגות יכול לעורר, לפתח ולהפרות רבות.
לסיכום : הסיבות הישירות בגללן פניתי לשפ הפכו למשניות, על אף שדברים רבים באו אל פתרונם. מומלץ מאוד!
מרץ 2009 מתוך עבודת התזה של נילי ברויאר, (תלמידתה של אילנה יעקובי): "סטיגמה ואי הכרה מהראי של לימודי נח"ות (נכות, חברה ותרבות)". ניסיונה האישי בפאולה מוזכר בעבודה כדוגמה לפגישה מסוג אחר עם הגוף והאפשרויות הטמונות בו.
שיטת פאולה – עדות אישית
נילי ברויאר
בשנה האחרונה הזדמן לי לעשות פאולה, כשיטת טיפול אלטרנטיבית המסתמכת על השרירים הטבעתיים של הגוף. בשיעורים של אחד על אחד ,בהם התמקמתי בתנוחה של שכיבה, כיוונה אותי המדריכה לתת לגוף לקבוע את התנועה. לא הבנתי על מה היא שחה. הרי לגוף אין תנועה משלו. במהלך לימודיי באקדמיה כבר הפנמתי כי אנחנו גוף ממושמע וכי כל ההחזקה של הגוף מוכתבת לנו על ידי החברה. לאורך השיעורים היא ביקשה ממני להרגיש איזו תנועה מתעוררת בחלקי הגוף השונים כאשר אני מפעילה שריר מסוים. היא גם הביעה חשש שאמנע מתנועות נוספות להתרחש מתוך מחשבה שזו לא התנועה שהיא הנחתה אותי לבצע.
לאחר מספר שיעורים, כאשר אני שוכבת רפויה ומפעילה שרירים מעטים בגוף, התחילו לזוז בי איברים שלא נדרשתי להזיז. התנועות שהתווספו לא היו מינימליות אלא מהירות וברורות. תנועה עברה מאיבר לאיבר, ופעמים רבות ,הקצב השתנה. כל האיברים הכאובים שלי, שכל כך חששתי להפעיל שמא הכאבים רק יתגברו, הפכו פתאום דינמיים ואקטיביים להחריד. ידיים קפצו באוויר ונעו במרחב, נזרקו החוצה ושוב פנימה. בעיטות חוזרות ונשנות של הרגליים, מעלה ומטה. ישבן רטט ימינה ושמאלה. כתפיים דילגו במהירות על פני המזרון. הצוואר נע ימינה ושמאלה. הכל זז וכלום לא כאב .להפך, הכאבים רק הלכו והשתחררו .מתוך התנועה הרבה שהתעוררה בי ,המשכתי לשכב בעיניים עצומות וחיוך התפשט על פניי. הגוף שלי נע בדרכו שלו.
לחברי נתיב הל"ה נמצא בתוככם אדם נפלא ואולי אינכם יודעים על כך. מדובר במרים קרוק. מתוך הערכה רבה לעבודתה, ורגשי תודה עמוקים אני מוצא לנחוץ שדברי יפורסמו בעלונכם. עברתי ניתוח כריתת ערמונית שהיתה נגועה בסרטן, והושתל לי צינור שתן חדש. יצאתי מבית החולים כשאפילו הרופאים המנתחים אינם יודעים מהם דרכי השיקום במקרה זה. הפכתי מאדם פעיל וצעיר ברוחו לנכה, אינו שולט בהטלת השתן, נזקקתי לחיתולים. ורותקתי לביתי. ידעתי על השרירים הטבעתיים הקשורים לשליטה בסוגרים. שמעתי פעם על שיטת פאולה, מצאתי את ספרה ומתוך קריאה בספר הבנתי שבכוחות עצמי לא אגיע לתוצאות-רצויות. בדרכים שונות ומשונות נודע לי על מרים שלכם. מן הטיפול הראשון הרגשתי שינוי עצום ביכולת השליטה שלי בסוגרים מרים היתה לי האור בקצה המנהרה הנוראה שעברתי, והמנוף לשיקומי. אני אדם בריא מאז התחלתי את הטיפול. הייתי כשבועיים בעניני עבודה באנגליה חזרתי לחוג מטילים בעירי ואני מטייל מידי חודש ברחבי הארץ. גם ביקרתי בירדן, חזר הטעם לחיי ועל כך תבורך מרים. (השם שמור בעמותה)
לכל המעונין, לבננו פגם חמור מלידה של היעדר פי הטבעת וסיבוכים שנוצרו ומולדים בקצה חוט הדרה ועצם הזנב. לאחר שיחזור פי הטבעת, בעידודו ובתמיכתו של פרופ' שמואל כץ ז"ל, בי"ח מאיר כפר סבא פנינו לטיפול בשיטת פאולה – עם הגברת מרים קרוק. כיום, לאחר יותר משנתיים של עבודה רגישה תוך יצירת קשר ייחודי וחם עם בננו – התרחשו התפתחויות במרבית המערכות אצלו. ההשפעות הן מעבר למימד הפיסי-והמוטורי. שם חלה התפתחות והתחזקות השריר, יציבה נכונה, ריצה, חוזק של השרירים, נשימה מצוינת עם נפחי שאיפה–פליטה מצוינים. מעבר לכך- הוא רגוע, חיכני, ונהנה לבצע מתרגילי פאולה שמרים לימדה אותו בכל עת. המסירות של מרים לאורך כל התקופה, מחזקים את דעתי כי מדובר בדמות מיוחדת היכולה והיודעת ליצור ולטפח קשר עם ילדים בגיל הרך- כבר בגיל שנתיים פלוס! נשמח להמליץ על העבודה עם מרים קרוק , גם בשיחה עימנו ישירות מעבר למכתב זה. כמו כן אנו מתכוונים לעודד את השתתפותה במסגרת העמותה שאנו בתהליכי הקמה לילדים עם בעיות אלו. בהוקרה למרים שלנו ד"ר ג. ו- ה. ג. M.S. פסיכוטרפיסטית. אוקטובר 2004 . (השם שמור בעמותה)
בחרתי בשיטת פאולה כדרך חיים. אני מתאמנת בשיטת פאולה כבר מעל שנה, כעת עם המורה השנייה שלי. סגנון העבודה של שתי המורות שונה : ביצירת דיאלוג עימי בבחירת התרגילים לאותו שעור, במידת ההסברים על התרגילים, ובמידת ההתערבות במהלך האימון.
בעבודה זאת אני מקבלת כלים לתמיכה בעצמי הן פיסית והן נפשית. זאת דרך הרחבת והעמקת ההקשבה לגופי ודרך קבלת כיוונים מדויקים יותר לתנועה ותפקוד במצבי יומיום – בזמן הליכה, עמידה, ישיבה, לקראת שינה ועוד. כמו כן אני מקבלת תמיכה וכיוון – לסיטואציות קיצוניות יותר, המלוות בכאב.
בעבר הייתי חרדה ומאוימת מכול תופעה או שינוי, שעברתי ושהתבטאה פיזית. כיום נראה לי שבכול מפגש אני לומדת עוד תרגיל ועוד היבט, ואני חשה יותר בשלום וקבלה עם עצמי בעקבות התהליך הזה. עבורי הידע הוא אינסופי, גם מתוך האפשרויות הגלומות בגוף וגם מתוך היישום שלו עליי ובתוכי .
אני רוצה להודות לשלומית יום-טוב על שליוותה אותי בהקשבה ובעדינות לתוך השיטה. ולשושנה קובלסקי, מורתי, על ההליכה יחד, צעד אחר צעד, על התמיכה וההקשבה, על האינטואיציה והאכפתיות, על הלב הרחב והתבונה.
(השם שמור בעמותה) אוקטובר 2004
שמי ריקי בת – 31,
על שיטת "פאולה" שמעתי לראשונה, מחברה טובה שנעזרה בה בלידת הבית שלה: בהתמודדות עם כאב הצירים, לסייע ל"פתיחה", להרפות ולזרום עם התהליך. כיום הנני בשלבי הריון מתקדמים ומעוניינת בלידת-בית והשתכנעתי שכלי זה יכול בהחלט לסייע לי בהתמודדות עם כאבי הצירים. מה גם שהנני סובלת מדליפת שתן מאז הלידה הראשונה והבנתי שגם לבעיה זו השיטה נותנת פיתרון.
ליולי מורתי ל"פאולה" , הגעתי בעקבות הרבה המלצות חמות ועד מהרה הבנתי ויותר חשוב, הרגשתי, שמדובר בכלי הרבה יותר משמעותי ועוצמתי מכפי שחשבתי. באמצעות יולי וההתנסות שלי בשיטה, הבנתי כמה חשוב להיות קשובה לגופי ועד כמה הגוף יכול, אם אני רק מאפשרת לו, (לדוגמא)
- להרגיע ולהרפות כשאני עצבנית. - להקל ולרפא כאבי ראש, כאבים באגן שאני סובלת מהם במהלך ההריון. - לסייע מאוד במקרה של עצירויות מבלי לפגוע בשרירי רצפת האגן. - וכמובן להתמודד ולמנוע את דליפת השתן שלי.
למדתי שגם פעולות קטנות, שלכאורה נראות מאוד לא משמעותיות, כמו:
פתיחה וכיווץ קלים של הנחיריים, העיניים, האוזניים, כפות הידיים והרגליים.... יכולים לגרום לתגובות שרשרת ולהשפיע על השרירים האחרים בגוף ( ולאו דווקא תרגילים נוקשים שמלמדים אותנו במסגרות כאלה ואחרות). בנוסף לכך אני לומדת להשיל את המחסומים ולהרשות לגופי, מבלי להתבייש, להגיב בתנועה (מוזרה ככול שתהייה) ובהוצאת קולות, כשמתאים לו.
באמצעות שיטת הלימוד של יולי, אני לומדת להקשיב לגופי במהלך פעילויות היום יום, כחלק טבעי ממני, ולא רק בזמן תרגול (כפי שעשיתי בתחילת הדרך).
ממליצה בחום להעיז ולנסות! לאראלה, במאי 2002 בננו ש. בן 9 נפצע אנושות בתאונת דרכים קשה ונלחם על חיו במשך חודש וחצי בבית חולים רמב"ם –טיפול נמרץ ילדים. לאחר שהתייצב מצבו הועבר לבית חולים שיקומי "אלין" בירושלים.
כתוצאה מן התאונה נפגע ש. פגיעה רב מערכתית קשה ונותר משותק מצווארו ומטה, למעט תנועות מסוימות בידו השמאלית והינו מונשם במכונת הנשמה באמצעות טרכאוסטומי. במהלך שנה זאת ש. קיבל שיקום רפואי מורכב תוך עליות וירידות במצבו הנפשי.
ברצוננו להודות לך מעומק ליבנו על הטיפול המקצועי שנתת לו בשיטת פאולה שמיד התחיל להוכיח עצמו: בזכותך, לא היה צורך להזין אותו דרך הגסטרו והוא חזר לאכול בתאבון רב דרך הפה ללעוס את מזונו למרות פציעתו בלסתותיו ואף ליהנות מהאוכל . ש. עלה יפה במשקל. בעיית כאבי הבטן נעלמה וגם הנשימות הנכונות היו המפתח לניתוקים ממכונת ההנשמה תוך התקדמות בפרקי זמן הניתוק. בזכותך, ש. החל להרגיש צורך במתן שתן. בנוסף להתקדמותו של ש. פיסית נתנה לש. ההזדמנות להביע חששותיו ,תסכוליו, פחדיו, רצונותיו ושאיפותיו תוך קשב מלא מצידך לצרכיו . מי ייתן וירבו אנשים רגישים, אנושיים וטובי לב כמוך!
(השם שמור בעמותה).
הערת המטפלת: כשפגשתי את ש. לראשונה הוא היה בתת תזונה בגלל חוסר תיאבון וקשיי באכילה. הרופאים רצו להתחיל בניתוק נשימתי אך חששו בשל חולשתו הרבה התחלתי לעבוד איתו על דרכי העיכול, הוא קיבל תיאבון ותוך חודשיים עלה בחמישה ק"ג . כשהתחזק, התחילו הרופאים בניתוק נשימתי שנמשך בהתחלה שתי דקות ותוך כמה חודשים הגיע לשלוש וחצי שעות. כמו כן הצליח להניע בכוחות עצמו יד ורגל שמאל שהיו משותקות בתחילת הטיפול בתנועה יותר ויותר גדולה.
לאראלה,
הגעתי לטיפול אצלך בעקבות המלצתה של רופאת הנשים שאבחנה אצלי צניחה קלה של הרקטום. ובשל שתי התופעות שסבלתי מהן– ריבוי יציאות ביום, וצורך בעזרה ביציאות.
אחרי השיעור הראשון היו שלושה ימים ללא יציאות כלל, כבר דאגתי שיש לי עצירות, אך את אמרת שזה יסתדר, ובאמת לאט לאט המצב הסתדר, והיציאות עכשיו הם רק פעם ביום או יומיים. עדיין יש מצבים של צורך לעזור באופן מלאכותי ביציאות, אך ברוב הזמן המצב תקין וטבעי, עם הזמן נקווה שגם זה יסתדר.
לכל המעוניין, בגיל 39 במהלך הריון שלישי, הגעתי לראומה, על מנת להיעזר בשיטת פאולה הן בהריון עצמו ובעיקר -בלידה. נפגשתי עם ראומה פעמיים בשבוע. הלידה השניה שלי, חמש שנים מוקדם יותר, הסתיימה בניתוח קיסרי. הייתי נחושה בדעתי ללדת הפעם בלידה טבעית והאמנתי כי אוכל לעשות זאת בעזרת שיטת פאולה, אותה הכרתי מהתנסות קודמת. העבודה עם ראומה במהלך ההריון היתה נפלאה, החיבור לעצמי, לרחם, ולעובר במהלך השעורים היה מדהים. לקראת סוף ההריון שיתפנו ראומה ואני את בעלי בסדרה של תרגילים שתרגלנו כבר לקראת הלידה, וצרפנו אותו על מנת שיוכל לעזור לי ולהזכיר לי את התרגילים במהלך הלידה. בדיעבד לא הייתי זקוקה לזאת , פאולה וראומה היו איתי לאורך כל הדרך, והחיבור לתרגילים היה כל כך אוטומטי וברור, ולא אבדתי אותו בלידה. הגעתי לבית החולים עם ירידת מים, ותוך כשעה התפתחו צירים והתחילה פתיחה. במשך שעות ארוכות של צירים לא עזבתי את התרגילים של פאולה לרגע. אני מציינת זאת, כי לא האמנתי שכך יהיה. ללידה הראשונה שלי הגעתי אחרי קורס הכנה ללידה באחד מבתי- החולים, חשבתי שבאתי מוכנה, אבל משהתחילו הצירים "שכחתי" הכול והרגשתי חסרת אונים מול עוצמת הצירים.הפעם החוויה הייתה שונה לגמרי תרגילי הפתיחה והסגירה- של העיניים, והידיים ותרגילי ה"שין" אפשרו לי להרגיש בשליטה גם בעת הצירים. הרגשתי שבאתי מציוידת , ובעלי נותר די מחוסר עבודה. עם התגברות הצירים השתמשתי בעקר בתרגילים עם קול, הרגשתי שאני חייבת לשחרר קול ולא להחזיק, ותרגילי האו-אי , שהכרתי היטב מהתרגול בפאולה עשו את העבודה. אחרי שעות ארוכות של צירים כשהרגשתי שכוחותיי אוזלים וחששתי שלא יישאר לי כוח ללידה עצמה ביקשתי אפידורל, שבאמת אפשר לי לנוח ולאגור כוחות. ילדתי, בלידה רגילה (טבעית) אחרי 72 שעות בחדר לידה, את בני במשקל של- 4.5 ק"ג . הרגשתי שעשיתי זאת, שנתתי לעצמי לחוות את חווית הלידה, אושר גדול וסיפוק! התחושה שזה היה אפשרי אחרי לידה ראשונה טראומטית, לידה שנייה בניתוח-קיסרי. בלידה השלישית נעשה תיקון, וכל זה למרות הפסימיות של הרופאים שלא ניתן יהיה לתקן את הנעשה אחרי הניתוח.
מיד לאחר הלידה הנקתי את ילדי, והרגשתי שכול התקופה שעבדתי ותרגלתי יחד עם ראומה לא הייתה רק הכנה ללידה עצמה אלא גם הכנה טובה לכל מה שבא מיד אחרי, החיבור המהיר לתינוק , והחיבור לעצמי, והכלים שהיו לי מיד לעזור לעצמי עם התרגילים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ותרגילי נשימה להרפיה ומנוחה, ותרגילי העיניים.
עד היום אני בקשר עם ראומה וממשיכה לקחת שעורים בשיטה.
ליותם שלום רב ...ההתרחשויות או הדברים החלו לקרות עוד בזמן הטיפול. אך חושבני שהפירות הממשיים ובכללותם קורים עכשיו, אך היות ואני ממשיכה בתרגילים – לא באותה אינטנסיביות כבתחילה – ממשיכים לקרות דברים טובים. בראשית קיץ 91 קבע רופא נשים שהרחם במקום . אין בעיה ! יכולת החשיבה השתפרה לאין ערוך גם הזיכרון. כציירת חזרו אלי דמיונותי הטובים והפוריים והריכוז בגוונים למיניהם עם חדוות יכולותיהם. הכנות מערכים לשיעורים נעשים בקלות יחסית. ואפילו בהנאה – בעבר במאמץ (כנראה נוגע ליכולת החשיבה) מתיש. יכולת האילתור ברעיונות לתלמידים בעלי רמה שונה , תוך כדי שעור –משופרת. שמחת היצירה, חדות החיים, יכולת, סיבולת, ועוד ועוד ועוד... שולחת לך ברכת ישר כח. ר. 23.1.92
לאראלה שלום, רציתי לספר לך איך התעמלות השרירים הטבעתיים שלמדתי ותרגלתי אצלך עזרה לי במיוחד בנושאים הקשורים להריון ולידה. בדרך כלל בהריונות אני סובלת מכאבי גב, שרירים נתפסים ובעיות ורידים קשות. למרות היותי מבוגרת (מעל 40) ולמרות שעבדתי במשרה לוחצת במיוחד (מ"מ מנהלת המחלקה שלנו) לא היו תופעות אלא קיימות כמעט. יכולתי לשבת בישיבות מייגעות בלי לחוש את גבי וכן לעמוד במטבח בלי כאבי רגליים. הלידה עצמה לא הטרידה אותי אך המחשבות על התכווצויות הרחם בימי ההנקה הראשונים הפחידה אותי מאוד במיוחד מאחר שאחרי כול לידה נוספת בעבר כאבים אלו הלכו וגברו. למרבה הפלא ולמרות חששותיי לא נזקקתי בכלל למלאי משככי הכאבים שהבאתי איתי לבית היולדות מאחר וכמעט לא חשתי כאב בהנקה. נשים הסובלות מסביבי לא האמינו למראה עיניהם שבלידה שביעית אין כאבים של התכווצות הרחם! אני ממשיכה לעשות את התרגילים ומרגישה באופן כללי הרבה יותר טוב מאי פעם קודם בחיים! על כול אלה תודתי לך.
לאראלה,
התרגילים שלימדת אותי עזרו לי מאוד ומאז שהתחלתי לעשות אותם אין לי יותר דליפת שתן ואני ישנה טוב מאוד בלילה . לפני שתרגלתי הייתי מתעוררת 6-7 פעמים בלילה לצורך מתן שתן והייתי קמה עייפה מאוד משך כול היום. היום איכות החיים שלי עלתה, אני מסוגלת לנסוע נסיעות ארוכות מה שהיה פעם עבורי ממש סיוט.
אני ממליצה בחום לכול אישה עם בעיה של דליפת שתן לעבור את הטיפול הזה וללמוד את התרגילים.
|
