אוּ – אִי
יום אחד פאולה הפתיעה אותנו: היא ביקשה שניצור מעגל. גם היא עמדה במעגל, והורתה לנו לבצע את תרגיל ה-אוּ-אּי בקול. נדמינו למקהלה מדברת: בתחילה כל אחד ביצע את התרגיל בקצב אישי, אולם עד מהרה כולנו אמרנו אוּ-אּי באותו קצב עצמו; ככל שחזרנו ואמרנו אוּ-אּי, נשמענו עוד יותר כקול אחד שהלך וגבר, עד כי דבקנו בקצב אחיד. התחלנו להתנועע, לכפוף וליישר ברכיים בתיאום עם הקצב, והקולות כבר יצאו חופשיים מגרונותינו. נראינו ודאי כבני שבט אפריקאי הנתון באקסטאזה פולחנית. הבטתי בפאולה, היא נראתה חופשייה ומשוחררת, ממש שרה את האוּ-אּי, בעודנו מצטרפים אליה. הרשמיות והדיסטנס נעלמו כלא היו, היינו גוף אחד מדקלם ונע אוּ-אּי... איני יודע כמה זמן כל זה נמשך – איבדתי את תחושת הזמן – אבל כשהכל נגמר, הרגשתי שמשהו בסיסי השתנה בקבוצה ביחסנו כלפי פאולה. אני, על כל פנים, התחלתי לראותה באור אחר.
פאולה אהבה מאוד את התרגיל אוּ-אּי. היא אמרה שיש לחזור עליו הרבה זמן – לפחות במשך ארבעים וחמש דקות – כדי שיתחיל להשפיע.
את תרגיל האוּ-אּי ניתן לבצע בקול או ללא קול, אפשר להתייחס לפעולתו כפותח וסוגר, מרחיב ומצמצם, מפעיל לסירוגין ספינקטר קדמי ואחורי. הוא מזכיר את פעולת התאים בגוף, המצטמצמים ומתרחבים חליפות. כאשר התרגיל מבוצע בקול, הוא עשוי לפעול כמנטרה, להישמע כהוא והיא... או כאיוושת גלי הים המתרוממים ונסוגים לסירוגין. ועוד ניתן לפרש גם באופנים אחרים כיד הדמיון הטובה. ניתן לבצעו בעמידה, בתנועה, בישיבה או בשכיבה. ואני, לוּ הייתי צריך לתת למטופליי תרגיל אחד בלבד שיפעל בצורה הוליסטית, הייתי בוחר ודאי בתרגיל זה.
יום אחד פאולה הפתיעה אותנו: היא ביקשה שניצור מעגל. גם היא עמדה במעגל, והורתה לנו לבצע את תרגיל ה-אוּ-אּי בקול. נדמינו למקהלה מדברת: בתחילה כל אחד ביצע את התרגיל בקצב אישי, אולם עד מהרה כולנו אמרנו אוּ-אּי באותו קצב עצמו; ככל שחזרנו ואמרנו אוּ-אּי, נשמענו עוד יותר כקול אחד שהלך וגבר, עד כי דבקנו בקצב אחיד. התחלנו להתנועע, לכפוף וליישר ברכיים בתיאום עם הקצב, והקולות כבר יצאו חופשיים מגרונותינו. נראינו ודאי כבני שבט אפריקאי הנתון באקסטאזה פולחנית. הבטתי בפאולה, היא נראתה חופשייה ומשוחררת, ממש שרה את האוּ-אּי, בעודנו מצטרפים אליה. הרשמיות והדיסטנס נעלמו כלא היו, היינו גוף אחד מדקלם ונע אוּ-אּי... איני יודע כמה זמן כל זה נמשך – איבדתי את תחושת הזמן – אבל כשהכל נגמר, הרגשתי שמשהו בסיסי השתנה בקבוצה ביחסנו כלפי פאולה. אני, על כל פנים, התחלתי לראותה באור אחר.
פאולה אהבה מאוד את התרגיל אוּ-אּי. היא אמרה שיש לחזור עליו הרבה זמן – לפחות במשך ארבעים וחמש דקות – כדי שיתחיל להשפיע.
את תרגיל האוּ-אּי ניתן לבצע בקול או ללא קול, אפשר להתייחס לפעולתו כפותח וסוגר, מרחיב ומצמצם, מפעיל לסירוגין ספינקטר קדמי ואחורי. הוא מזכיר את פעולת התאים בגוף, המצטמצמים ומתרחבים חליפות. כאשר התרגיל מבוצע בקול, הוא עשוי לפעול כמנטרה, להישמע כהוא והיא... או כאיוושת גלי הים המתרוממים ונסוגים לסירוגין. ועוד ניתן לפרש גם באופנים אחרים כיד הדמיון הטובה. ניתן לבצעו בעמידה, בתנועה, בישיבה או בשכיבה. ואני, לוּ הייתי צריך לתת למטופליי תרגיל אחד בלבד שיפעל בצורה הוליסטית, הייתי בוחר ודאי בתרגיל זה.